קרן זורע
שפר שלנו
רן שלנו
אני מדמיינת איך אני עולה בשבילי הקיבוץ אל חדר האוכל ושם
שם אני פוגשת אותך
ואתה מיישיר מבט
לא מתבלבל.
מבט כזה שרוצה עוד.
ואני מדמיינת איך אני הולכת בשבילי הקיבוץ לבריכה
ושם אני פוגשת אותך
רואה עיניים ירוקות אפורות
חודרות ללב
רוצות מבט אמהי
ואני הולכת בשבילי הקיבוץ
אל הבית של מילס
ושם אני פוגשת אותך
עם המבט וחיבוק מוחזק כזה בפנים
ואתה בעצם אומר לי
חבקי אותי, תחזיקי יחד איתי.
ואני הולכת בשבילי הקיבוץ אל מגרש המשחקים
ופוגשת אותך
עם המבט
עם הבנות
ועם שיער כזה שופע
של שמשון הגיבור
ואתה אבא חזק. נהדר.
מלא באהבה
אתה רוצה שהן יתפלשו בבוץ
ויצחקו וירוצו בחופשיות
בבית שלך. בקיבוץ!
ואני רואה כמה אהבה יש בך אליהן
ואתה נדיב
והכל ברוגע
ואני חושבת לעצמי שהן זכו בך
שאתה תעשה הכל הכל בשבילן
ואני יודעת שזה נרשם בגופן
ועם זה הן יילכו בחייהן.
ואני הולכת בשבילי הקיבוץ
אל הפאב
שם רואה אותך
עם חיוך קטן
והראסטות
וזוכרת שוב
שהכל בלי הרבה מילים
אבל עם ידיעה חזקה בפנים
שאתה אוהב
שאתה נדיב
שאתה תמיד כאן
ואני הולכת בשבילי הקיבוץ
אל מחוצה לו
אל הברושים
שם
אל בית הקברות
ומבינה
שזהו
.
והלב שלי מתכווץ
והלב שלי רועד
והלב שלי מפחד
אבל אני יודעת כמה אתה הצלחת להחזיק בחיים למרות החיים
ואני אומרת לעצמי
שאנחנו כאן
אל תפחד
אתה לא לבד
אל תפחד
אתה לא לבד
אנחנו נשנה
אנחנו נלחם
אנחנו נקים
את גן העדן מחדש
רן שפר כיתת צאלונרקיס קיבוץ בארי
#באריאתהלבשלנו